גישור פרטי או גישור בהפניית בית משפט: איך בוחרים את המסגרת

נקודת הכניסה משנה את הארגון

גישור יכול להתחיל ביוזמת הצדדים עוד לפני תביעה, או לאחר שכבר נפתח הליך והאפשרות הועלתה במסגרתו. בשני המצבים חשוב להבין מי משתתף, מה הסכסוך ומה נדרש כדי לנהל שיחה מועילה. ההבדל אינו רק בשם. בתיק קיים צריך להתייחס להחלטות ולמועדים, בעוד שבגישור פרטי צריך לעיתים לבנות מראש גם את מסגרת הפנייה ואת דרך החלפת המידע. אין להסיק מהפניה של בית משפט שהמגשר קיבל סמכות להכריע או שהצדדים חייבים להסכים להסדר.

מה מאפיין פנייה פרטית

בפנייה פרטית בוחרים יחד בעל תפקיד ומתאמים את ההתקשרות, המשתתפים והמידע הראשוני. אפשר להתחיל עוד כשהקשר העסקי או האישי מתקיים, לפני שכל עמדה קיבלה צורה של כתב טענות. עם זאת, עצם הקדמת הגישור אינה מבטיחה חיסכון או הצלחה. צריך לבדוק אם קיימת מחלוקת שניתן לברר, אם הצד האחר מוכן להשתתף ואם יש נושאים דחופים הדורשים מענה אחר. כדאי להימנע מהעברת חומר רגיש בשיחת בירור ראשונית לפני שנקבעו כללי העבודה.

מה מוסיפה הפניה במסגרת תיק

כאשר מתנהל תיק, ההחלטות השיפוטיות מספקות חלק מן המסגרת: מה הופנה, אילו מועדים נקבעו ומתי יש לעדכן. סעיף 79ג לחוק בתי המשפט מסדיר העברה לגישור בהסכמה ועוסק גם ביחס להמשך ההליך. בפועל חשוב לקרוא את ההחלטה המסוימת ולא להסתפק בתיאור של הצד האחר. יש לברר מי אחראי להגיש הודעה או בקשה אם נדרש זמן נוסף. ההפניה אינה סיבה להזניח חומר, הוראות קיימות או צורך בהגנה על זכות שאינה יכולה להמתין.

לא מבלבלים פגישת היכרות עם גישור מלא

בהקשרים מסוימים קיימת פגישת מהו״ת או מסגרת מקדימה אחרת, ותנאיה אינם בהכרח זהים להתקשרות פרטית לגישור. חשוב לזהות באיזה מסלול מדובר ומה בדיוק נדרש מן המשתתפים. פגישה שנועדה לבחון אפשרות לפתרון מוסכם אינה כשלעצמה הסכם על תנאי פשרה. גם בין מהו״ת אזרחית לבין יישוב סכסוך במשפחה יש הבדלים שצריך לבדוק. לפני שמסתמכים על עצה שקיבלתם מחבר, כדאי לשאול אם הוא השתתף באותה מסגרת משפטית ובאותו סוג הליך.

בחירת מגשר נשארת החלטה מקצועית

בוחנים ניסיון רלוונטי, עצמאות, שפה, זמינות, מתכונת עבודה ויכולת לנהל את סוג המחלוקת. גם כאשר מוצע שם במסגרת בית משפט, אין בכך הבטחה לתוצאה או התאמה אוטומטית לכל צד. בגישור פרטי כדאי להימנע מבחירה על בסיס היכרות של צד אחד בלבד בלי גילוי מתאים ובדיקת קשרים. אפשר לקיים בירור ראשוני ממוקד עם המגשר, אך אין להפוך אותו לדיון חד־צדדי לגוף התיק לפני שהובהרו התפקיד וההשתתפות של האחרים.

מתאמים עלות והיקף עבודה בכל מסלול

יש לבדוק איזה תעריף או הסדר חל בפועל ולא להניח שכל גישור שהוצע דרך בית משפט הוא חינם, או שכל פגישה מקדימה קובעת את מחיר ההמשך. מבררים חיוב עבור הכנה, פגישות, טיוטות והוצאות, וכן את חלוקת התשלום. המידע על המסלול צריך להיות כתוב וברור למשתתפים. אם מוצעים שלבים שונים, כמו גישור ולאחריו בחינה של גישבור, בודקים כל שלב בנפרד. אין צורך להסכים מראש לשירות שאינו נחוץ רק כדי להתחיל בבירור האפשרות לגישור.

חושבים מראש גם על סיום

לפני תחילת התהליך מועיל לברר מה קורה אם מושג הסדר, אם מושגת הסכמה חלקית או אם אין הסכמה. בתיק קיים עשויה להידרש פעולה במסגרת ההליך; בגישור פרטי עשויה להתעורר שאלה אם לבקש תוקף של פסק דין. המסלול תלוי בסוג ההסכם ובדין החל. אין להניח שהמגשר יגיש כל מסמך או שכל התחייבות תקבל אישור אוטומטי. תיאום האחריות בשלב הזה יכול למנוע מצב שבו הצדדים סבורים שהסכסוך הסתיים אך ההליך המשפטי ממשיך בלי טיפול.

מעבר בין המסגרות דורש תיאום

לעיתים גישור פרטי מתחיל לפני תביעה וממשיך לאחר שהוגש הליך, ולעיתים הפניה שיפוטית מסתיימת והצדדים רוצים להמשיך לשוחח באופן פרטי. במעבר כזה צריך לבדוק מה השתנה בהסכם ההתקשרות, בדיווחים, במועדים ובזהות המשתתפים. אין להניח שהכללים נשארו זהים בכל פרט, וגם אין להסיק שהגשת תביעה מבטלת אוטומטית את כל ההבנות על ניהול השיחה. כדאי לרכז את ההחלטות וההסכמות הקיימות ולברר מה ממשיך לחול. אם החליטו להחליף מגשר, נבחנת בנפרד השאלה איזה חומר מועבר ובאילו הרשאות. תכנון המעבר מאפשר לשמור על רציפות שימושית בלי לטשטש את השינוי במסגרת המשפטית או את האחריות של כל צד לטיפול בהליך המתנהל.

דוגמה לבחירה לפי הצורך

בדוגמה היפותטית, שני שותפים מבקשים להיפרד לפני שהוגשה תביעה. הם בוחרים להתחיל בגישור פרטי לצורך מיפוי נכסים והצעות רכישה, תוך ייעוץ משפטי נפרד. במקרה אחר, ספק ולקוח כבר מצויים בהליך ומקבלים החלטה המפנה אותם לבחינת גישור. שם נדרש גם תיאום עם לוח הזמנים בתיק. אין כלל שלפיו אחת הדרכים טובה תמיד. בחירה מועילה מתחילה במצב הקיים, במידע הזמין וביכולת של הצדדים להשתתף, וממשיכה בהסדרה ברורה של הצעד הבא.

שאלות ותשובות