רע״א 5273/19 דוד אביבי נ׳ רפאל אסולין
מועד ההחלטה: 2019-12-19 · סקירה: 24.10.2026
פסיקת גישור
הסוגיה וההחלטה
השופטת י׳ וילנר בחנה אם הצדדים הסכימו במפורש שהסכם הביניים יחייב אותם גם מחוץ לגישור, ובאילו נסיבות. נקבע שיש לפרש הסכמה כזו בזהירות ובצמצום. במקרה שנדון, ההוראות לא הסדירו במפורש את המצב שנוצר לאחר הפסקת הגישור לפני השלמת עבודת הבודקת. הערעור התקבל ובוטלה ההחלטה שחייבה את הצדדים לפעול לפי הסכם הביניים.
כדאי לציין במפורש אילו התחייבויות ממשיכות לחול אם הגישור ייפסק, באיזה שלב ובאילו תנאים. ניסוח מדויק מצמצם מחלוקות לגבי מעמדן של הסכמות חלקיות.
לנסח מה קורה אם התהליך נעצר
המלצה מעשית היא לתאר במפורש כמה נקודות עצירה: לפני מסירת חומר, במהלך בדיקה ואחרי קבלת תוצר. לכל נקודה שואלים אילו חיובים ממשיכים, מי נושא בעלות ומה מותר לעשות במידע. אפשר גם להבחין בין הוראות שמסדירות את העבודה בלבד לבין התחייבות עצמאית שנועדה לחול בכל מקרה. הניסוח צריך לשקף בחירה מודעת ולא הנחה ששני הצדדים יבינו אותו באותה דרך.
דוגמה לימודית: בדיקה שטרם הושלמה
אם צדדים מבקשים משמאי להעריך נכס ואחד מפסיק את הגישור לפני ביקורו, עשויות להתעורר שאלות שונות: האם הבדיקה תושלם, מי ישלם ומה מעמד ההזמנה. אין להסיק תשובה מהכותרת ״הסכם ביניים״ בלבד. תכנון מראש מאפשר לבחור אם ההתחייבות תלויה בהמשך הגישור או עומדת בפני עצמה, בכפוף לבדיקת הדין והנסיבות.
הבחנה מהסדר סופי
ההחלטה אינה קובעת שכל מסמך שנחתם בגישור הוא חסר תוקף. הסדר סופי, הסכמה חלקית מחייבת והצעה להמשך בירור עשויים להיות דברים שונים. לכן לצד ניסוח סעיפי הביצוע חשוב לתעד את מעמד המסמך, את התנאים ואת ההסכמות לגבי אישור שיפוטי, אם הוא מתבקש.
לעיון במקור
נוסח ההחלטה המלא — רע״א 5273/19 דוד אביבי נ׳ רפאל אסולין ↗
הקישור הוא לעותק ההחלטה באתר חיצוני. ההמלצות והדוגמאות בסקירה אינן חלק מפסק הדין. הסקירה אינה מציגה את ההליך כתיק של המשרד ואינה מחליפה קריאה של ההחלטה ובדיקת פסיקה מאוחרת. החלטת ערכאה דיונית אינה מוצגת כהלכה מחייבת של בית המשפט העליון.
