סודיות וחיסיון בגישור: מה מוגן, ומה לא אוטומטי?

שלושה מושגים שחשוב להפריד

סודיות עוסקת בחובה שלא למסור מידע; חיסיון עשוי למנוע חיוב בגילוי; אי־קבילות עוסקת בשימוש בחומר כראיה. אלה אינם מושגים זהים. השאלה אם חומר מסוים מוגן תלויה בדין, בנסיבות, במהות החומר ובהסכמות הרלוונטיות.

נקודת המוצא בחוק

סעיף 79ג לחוק בתי המשפט קובע כי דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי. תקנות הגישור כוללות חובות נוספות של המגשר. אין להסיק מכך הבטחה גורפת שכל חומר מכל סוג חסום בכל הליך ולכל מטרה.

מסמך שקדם לגישור

מסמך שהיה קיים באופן עצמאי לפני הגישור אינו מקבל בהכרח הגנה חדשה רק מפני שהועבר למגשר. כך גם יש להבחין בין חומר שנוצר לצורך ההליך לבין מסמכים שהם חלק מהראיות הקיימות למחלוקת. הפסיקה באתר מציגה דוגמאות להבחנה זו.

פגישה נפרדת עם המגשר

לעיתים מתקיימות שיחות בנפרד עם כל צד. חשוב לברר מראש אילו דברים ניתן להעביר לצד השני ולהבהיר במפורש מידע שמתבקש לשמור בסוד. כללים ברורים מאפשרים שיחה פתוחה בלי ליצור הנחות סותרות.

לפני שמגישים לבית המשפט

אל תצרפו הצעות פשרה, סיכומי פגישות או הודעות מהגישור בלי בדיקה משפטית פרטנית. גם בקשה לזמן מגשר או להציג הסכמת ביניים עשויה לעורר שאלות מורכבות. כדאי לקרוא את ההסכם שנחתם בתחילת ההליך ולהתייעץ לפני השימוש בחומר.

שלוש שאלות שונות שצריך לשאול

האם מותר למשתתף לחשוף מידע לאחרים? האם אפשר לחייב אותו לגלותו בהליך משפטי? והאם מותר להגיש את המידע כראיה? אלה אינן אותה שאלה. סודיות עוסקת בחובות השימוש והחשיפה; חיסיון עוסק בהגנה מפני גילוי כפוי; אי־קבילות עוסקת בשימוש ראייתי. סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט קובע כלל אי־קבילות לדברים שנמסרו במסגרת גישור בהליך משפטי אזרחי. אין לתרגם את הנוסח הזה להבטחה שכל חומר יישאר חסוי בכל מצב.

מסמך שקדם לגישור לעומת מסמך שנוצר עבורו

חוזה, צילום או חוות דעת שכבר הוגשו בהליך קודם אינם מאבדים בהכרח את קיומם העצמאי כאשר מביאים אותם לגישור. בעניין ש. כהן קירור ואריזה נ׳ תפוזול הבחין בית המשפט בין מסמכים קודמים לבין אמירות שהתבססו על הסדר הגישור עצמו. מבחינה מעשית כדאי לשמור רישום מקור ותאריך לכל מסמך. אין להוסיף כותרת ״חסוי בגישור״ למסמך קיים ולצפות שהכותרת לבדה תשנה את מעמדו המשפטי.

מומחה משותף עשוי לעורר שאלת שימוש עתידי

לפני מינוי מומחה יש להסכים מה מטרת הבדיקה: לסייע רק למשא ומתן, ליצור בסיס עובדתי משותף או לשמש גם בהליך משפטי אם לא תהיה פשרה. בעניין בלו מרבל נדונה חשיבותה של הסכמה דיונית לגבי חוות דעת והאפשרות להביאה לבית המשפט. לכן אין להסתפק בבחירת המומחה ובמחיר. יש להתייחס גם לשאלות שיופנו אליו, לחומר שיקבל, לאפשרות להציג שאלות הבהרה ולשימוש שיותר בתוצריו.

איך מנהלים מידע בשיחה נפרדת ובאינטרנט?

הגדירו מי נמצא בחדר, מי רשאי לצפות במסמכים והאם מותר להקליט או להפעיל כלי תמלול. בפגישה מקוונת יש לוודא שגם מאחורי המסך אין משתתף בלתי ידוע. מסמך שנמסר למגשר בלבד אינו אמור להישלח הלאה מתוך אי־הבנה לגבי מטרתו. מבחינה מעשית ניתן לסמן למי מיועד כל קובץ ולבקש אישור לפני העברה, אך אמצעי עבודה אלה אינם תחליף לבדיקת היקף ההגנה המשפטית.

מה לעשות כשמתעוררת מחלוקת על גילוי?

אין להשיב לדרישה למסמך או לזימון לעדות בהתעלמות על בסיס הנחה כללית של סודיות. יש לבדוק את הדרישה, מועד התגובה, סוג החומר, זהות בעלי הזכויות בו וההסכמות שנעשו. לפעמים נדרש לטעון לפני בית המשפט או לבקש הוראות. יש להבחין בין חומר הדיון לבין המסמך שמבקשים לאכוף כהסכם. בחירה כיצד לנהוג מחייבת ייעוץ פרטני; הסקירה כאן מסבירה את השאלות, ואינה קובעת שכל טענה לחיסיון תתקבל.

שאלות ותשובות