גישור, בוררות או בית משפט: מה ההבדל?

בגישור מחפשים הסכמה

המגשר מסייע לצדדים לנהל משא ומתן ולגבש פתרון מרצון. הוא אינו מכריע מי צודק ואינו כופה הסכם. אפשר לבחון פתרונות הכוללים תשלומים, פעולה מעשית, הסדרת קשר או שילוב ביניהם, בהתאם לדין ולהסכמות.

בבוררות נמסרת סמכות הכרעה

בוררות נשענת על הסכם בוררות ועל המסגרת המשפטית החלה עליה. בניגוד לגישור, מטרתה יכולה להיות הכרעה מחייבת של בורר בסכסוך. יש לבדוק מראש מה נמסר להכרעה, מהם כללי ההליך ומהם מנגנוני הביקורת האפשריים.

בבית המשפט ההכרעה היא שיפוטית

הליך משפטי מתאים בין היתר כשנדרשת הכרעה, כשאין הסכמה למסלול אחר או כשנחוצים סעדים שבסמכות בית המשפט. גם במסגרת תיק קיים אפשר לבדוק גישור, אך יש להסדיר את הקשר בין המשא ומתן לבין לוחות הזמנים של התיק.

אין מסלול אחד שנכון תמיד

הבחירה תלויה בסוג הזכות, בדחיפות, ביחסי הצדדים וביכולת שלהם להגיע להסכמות. אין להניח שגישור תמיד זול יותר או שבוררות תמיד מהירה יותר. כדאי להשוות את העלות הצפויה, משך ההליך, מידת השליטה והדרך ליישום התוצאה.

שאלות לשיחת ההתאמה

האם הצד השני מוכן להשתתף? האם נדרש צו דחוף? האם חשוב לשמור על קשר? האם קיים סעיף בוררות בהסכם? התשובות מסייעות לבחור מסלול, אך החלטה מחייבת בדיקה של ההסכמים ושל הדין החל על המחלוקת.

השאלה המרכזית: מי מחליט בסוף?

בגישור הצדדים מחליטים אם לקבל פתרון. בבוררות הבורר מקבל סמכות להכריע מכוח ההסכמה ובכפוף לדין, ולכן אפשר שתינתן הכרעה שאחד הצדדים אינו מרוצה ממנה. בהליך שיפוטי בית המשפט מכריע מכוח סמכותו. ההבדל הזה משפיע על ההכנה: משא ומתן דורש בחינת חלופות ורצונות, ואילו הליך הכרעה דורש גם הצגת ראיות וטיעון לפי כללי המסגרת. אדם יכול להסכים לדון בפשרה בלי להסכים שמישהו אחר יפסוק נגדו.

איך משווים זמן ועלות באופן אחראי?

אין לקבוע שגישור תמיד קצר או שבוררות תמיד יקרה. ההיקף תלוי במספר הצדדים, במחלוקת העובדתית, בצורך במומחים ובדרך ניהול ההליך. גישור שלא מסתיים בהסכם עלול להצטרף לעלות ההתדיינות. בוררות עשויה לכלול שכר בורר, ייצוג ומומחים לצד יתרונות אפשריים של תכנון לוח זמנים. השוואה מועילה מפרטת כמה תרחישים ומבקשת הצעת עלות ומסגרת, במקום להבטיח חיסכון באחוז קבוע שאין לו בסיס בתיק המסוים.

סודיות אינה מילה אחידה בכל המסלולים

גישור, משא ומתן לפשרה ובוררות אינם זהים מבחינת גילוי וראיות. גם כשהדיונים אינם פתוחים לציבור, לא נובע מכך שכל מסמך חסין מדרישת גילוי. יש לבדוק את ההסכם ואת הדין הרלוונטי לכל מסגרת. למשל, אם מעוניינים לשמור על סוד מסחרי, כדאי להגדיר מי יקבל את החומר, מה מותר לעשות בו ואילו הגנות נדרשות. הבטחה כללית של ״הכול חסוי״ אינה תחליף להסדרה ולבדיקה משפטית.

ומה לגבי פסק דין על דרך הפשרה?

הסכמה שבית משפט יפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט שונה מהסכם גישור: הצדדים מסמיכים את בית המשפט להכריע בדרך שנקבעה, במקום לחתום על התוצאה בעצמם. יש לברר את היקף ההסמכה ואת משמעותה לפני שנותנים אותה. גם מעבר ממגשר לבורר מחייב תשומת לב מיוחדת להסכמה, למידע שנחשף בשיחות נפרדות ולכללים החלים. אין לראות בהסכמה לגישור אישור אוטומטי להחלפת תפקיד המגשר.

בחירה לפי המחלוקת, לא לפי סיסמה

אם יש צורך בצו דחוף, בירור משפטי מחייב או פעולה כלפי מי שאינו מסכים להשתתף, ייתכן שהליך הסכמי לא נותן לבדו מענה. אם המטרה היא פתרון שמשלב כסף, ביצוע וקשר עתידי, גישור יכול לפתוח אפשרויות שאינן מצטמצמות להכרעה בטענה אחת. לעיתים משלבים: מקיימים גישור תוך שמירה על הליך קיים ועל מועדים. חשוב לבדוק אם בחוזה כבר נקבע מנגנון יישוב סכסוכים ומה הוא דורש בפועל.

שאלות ותשובות